The Jewish Calendar

Organizer(s): 
Usual Time: 
Place: 

Previous Lectures

ד"ר אילנה ורטנברג, אוניברסיטת ברן
12/06/2018 - 17:00 - 18:30

הרצאתי תתמקד בחיבורו הלוחי של יעקב בר שמשון, תלמידו של רש"י, שנכתב בצפון צרפת במאה ה-12, תקופה בה אנו עדים לפריחתה של סוגה זו בעברית.

החלקים ששרדו מן החיבור חושפים מסורות שונות של לוח השנה, בבליות וארץ ישראליות.

בניגוד למחברים ספרדים של אותה התקופה, כמו אברהם בר חייא ואברהם אבן עזרא, שהיו אנשי מדע מובהקים, אופן העברת הידע על הלוח העברי וארגונו על ידי בר שמשון אינם מדעיים כלל ועיקר.

תוכן החיבור מצביע, באופן לא מפתיע, על שליטה ספרותית במקרא ובספרות הרבנית אך בד בבד גם על השקפת עולם הטומנת בחובה אלמנטים מאגיים. מרכז הרצאתי יהיה תוכנו הלוחי של החיבור.

להרצאה המצולמת

למצגת ההרצאה

פרופ' סשה שטרן, אוניברסיטה קולג׳, לונדון
10/04/2018 - 17:30 - 18:30

בהרצאה זו אציג את מחקרי בנושא המחלוקת בין ראש הגולה וראשי ישיבות בבל לבין בן-מאיר, ראש ישיבת ארץ ישראל, בענין קביעת הלוח של שנת רל״ג למנין השטרות (921-922 לס׳).

חלק ניכר מעבודתי היא מהדורה חדשה של כל קטעי הגניזה. המהדורות הקודמות שסמכו עליהם בורנשטיין והחוקרים אחריו היו שגויות ביותר. חזרתי לקטעי הגניזה במטרה לא רק לההדיר את הטקסט אלא גם לשחזר כנכון את כתבי היד, ועל ידי זה להבין איך ולמה נמסרו ונשמרו כתבי בעלי המחלוקת במאות שלאחר המחלוקת. מהדורתי הביאה אותי להערכה מחודשת של פרשה היסטורית זו, ואף להיבטים חדשים לגבי תולדות הלוח הרבני. לדוגמא, התברר לי שחלקו של רב סעדיה במחלוקת זו היה רק שולי, ולא מרכזי כמו שמקובל לרוב. נוכחתי גם לדעת שלא הסתיימה המחלוקת עם נצחונם של בני בבל, אלא להיפך, בני א״י עמדו בשיטתם במשך עוד מאתיים שנה ואולי יותר.

בחלק הראשון של הרצאתי אציג את ראשי הפרקים, עם דוגמאות אחדות, של עבודתי ומסקנותי.

בחלק השני, אדון בשאלות המתייחסות לחשבון הלוח העולות מן המקורות. לדוגמא, ידוע שלדעת בן מאיר גבולו של מולד זקן היה מאוחר מחצות היום, ובגלל זה קבע את מועדיו בתאריכים שונים מאלה שבבבל. רבו הנסיונות להסביר את מקור שיטתו (ויש להעדיף את הסברו של צ״ה יפה, כפי שטען לאחרונה הרב רחמים שר-שלום). ברם, כל ההסברים סמכו על הנחת יסוד שבן מאיר הוסיף 642 חלקים על גבול חצות היום, ואילו ברור למדי שבאמת לא הוסיף אלה 641 חלקים, כמבואר במפורש בכל המקורות. הדברים צריכים אפוא שיקול מחודש.

ההרצאה מבוססת בחלקה על המאמר הנמצא באתר:  http://www.jjs-online.net/

להרצאה המצולמת

למצגת ההרצאה

 

מר גדי איידלהייט
09/01/2018 - 17:15 - 18:30

ליקויים היו מאז ומעולם מאורע המעורר השתאות והתפעלות בקרב בני אדם. בחלקה הראשון והעיקרי של הרצאה ננסה להבין מעט מהמתימטיקה העומדת מאחורי הליקויים, מהי עונת ליקויים, נחלק את הליקויים לשני סוגים מרכזיים, ולחלוקת משנה נוספות, נביא דוגמאות לכמה מחזורי ליקויים, ננסה לפענח מעט מסודות מחזור הסארוס, ונציג בקצרה את העקרונות לחישובי מפות ליקויים.

בחלקה השני של ההרצאה נעסוק בחוויות אישיות מליקוי החמה המלא שהיה במולד האסטרונומי של חודש אלול תשע"ז בראי אמוני דתי ויהודי, בליווי תמונות של מהלך ליקוי שלם ולסיום באם יוותר זמן, נעסוק בנסיון למצוא עדויות לליקויים במקרא ומה צריך לברך בשעת ליקוי.

למצגת ההרצאה

להרצאה המצולמת

פרופ' אריאל כהן, האוניברסיטה העברית
17/12/2017 - 17:15 - 18:30

בחלק הראשון של ההרצאה נבחן את נתוני שנת 820 למניינם מול נתוני אל-חוואריזמי במאמרו על הלוח העברי ומתוכם נסביר את נתוני הטבלה המתייחסים לשמש ולירח. לאחר מכן נציע פירוש עדכני לנתוני נקודות האפוג'י והחודש הדרקוני של שנת הבריאה. לבסוף נדון בשנה הראשונה למניין השטרות כפי שמשתמע מדברי הביאור של אל-חוואריזמי לטור השלישי שבטבלה במאמרו.

בחלק השני נציע ביאור אסטרונומי לגילאים המופלגים של האבות מאדם ועד נוח בעת שהולידו את בני הדור העוקב תוך השוואת הגילים המופיעים בתרגום השבעים מול גרסת המסורה. ביאור זה יהיה מבוסס על הביאור האסטרונומי המוצע בחלק הראשון. אנו נקשור את הביאור האסטרונומי בחלק זה למסלול השנתי האפיציקלואידי של השמש מול הגילים השונים ונראה כי קיימת התאמה ביניהם.​

למצגת ההרצאה

להרצאה המצולמת

יואב אלירן
05/12/2017 - 17:15 - 18:30

 

1. מסורת העיבור ע"פ חז"ל

2. קביעת ר"ח המסורה לחכמים

3. כשרות העדים

4. הבייתוסים חוזרים

5. דחיית ר"ה ע"פ התלמוד הירושלמי

6. דחיות ר"ה בתלמוד הבבלי

7. הדחיות בהלכה

8. השגת ראב"ד

9. עיבור השנה – בא"י בלבד

10. דחיית מולד זקן ע"פ הגמרא ר"ה כ:

11. הסברי רש"י ובעל המאור בהבנת הדחייה

12. השערות המחקר למחלוקת רס"ג ובן מאיר בהקשר דחייה זו

13. פירוש ר' חננאל לסוגיית ירקיא ומיתיא

14. הצגת לוח השנה השמשי שנתגלה  במדבר יהודה

15. השערות המחקר על שיוך לוח שנה זה,

16. ויכוחי המחקר לגבי התאמת לוח זה לירח

17. התייחסות האבן עזרא ללוח  

 

למצגת ההרצאה

להרצאה המצולמת

הרב שמחה גרשון בורר
14/11/2017 - 17:15 - 18:30

ההרצאה תעסוק בסיפור המובא בספר "נברשת לנץ החמה בציון" שבו מספר המחבר הרב דוד שפיצר אודות שאלה הלכתית ששאל את הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים. השאלה היא: מתי יש למול תינוק הנולד בערב שבת בין השמשות, כלומר: מתי מסתיים זמן "בין השמשות" ומתחיל לילה ודאי. בתוך השאלה מתפתח דיון בין הרב סלנט לרב שפיצר אודות קביעת רגע השקיעה במקומות בעלי אופק הררי במערב. במאמר נסקר הרקע הריאלי וההלכתי לצורך הבנת הדיון, לאחר מכן מובא הדיון במלואו תוך כדי ביאור עניינים שונים, ולבסוף מובא סיכום פרטי עמדות הצדדים בדיון.

הוראתו של הגאון רבי שמואל סלנט זצ”ל בעניין סוף בין השמשות/ הרב שמחה גרשון בורר, המעין גיליון 223 • תשרי תשע”ח (נח, א)

להרצאה המצולמת

 

 

מר נעם אורבך (מרצה בתוכנית ללימודי אסיה, בר-אילן)
31/10/2017 - 14:45 - 15:45

הלוח החקלאי הסיני, המקובל באזורים נרחבים של מזרח אסיה, והלוח העברי הינם לוחות שנה שמשיים-ירחיים בעלי קוי דמיון רבים. הרצאה זו תתחלק לשני חלקים. בחלק הראשון נכיר את הלוח הסיני עצמו, תוך השוואה ללוח העברי. נציג אלמנטים אסטרונומיים, חישוביים, חקלאיים ואף תרבותיים ומיסטיים, כולל הקשר לאסטרולוגיה סינית ולאי-צ'ינג (yijing).
בחלק השני נערוך השוואה בין הנוכחות והשימוש של הלוחות המסורתיים בסין ובישראל, בהן עיקר החיים מתנהל עפ"י הלוח הגרגוריאני תוך התחשבות בגורמים תרבותיים, דתיים ופוליטיים.

להרצאה המצולמת

למצגת ההרצאה

החכם שמואל מגדי
04/07/2017 - 17:15 - 18:15

עקרון הלוח היהדות הקראית המבוסס על ראיית הירח, חייב לאורך כל הדורות התעדכנות בידע האסטרונומי.

לפיכך יוצגו המדדים האסטרונומים שלפיהם ניתן לדעת את ראיית הירח החדש:

- תסקיר על מהלך גרמי השמים, המאורות, המדדים השונים.

- הצגת נתונים מהשנים האחרונות לראיית הירח החדש.

- השוואת נתונים מעניינים.

ריכוז נתונים 1990-2027

הסבר ריכוז נתונים

מצגת ההרצאה

ההרצאה המצולמת

מר גדי היידלהייט
09/05/2017 - 17:30 - 18:45

בהרצאה נדון בקושי לקביעת קריטריון לראיית הירח.

נתחיל בשאלה למה בכלל קשה לראות את הירח מתוך עיסוק בבהירות ירח מלא. לאחר מכן נבין את הקשיים בראייה בתחילת החודש ומדוע.

כחובב ראייה ראשונה, רוב הראיות הן "משעממות".

בסיום ההרצאה ובתלות במזג האוויר ובשעה, ננסה לקיים תצפית בירח באמצעות טלסקופ קטן. (הירח זורח 18:11 אם נצליח לארגן גישה לגג כלשהו באוניברסיטה יראו בקלות. מהדשא אולי נצטרך לחכות מעט).

למצגת ההרצאה

להרצאה המצולמת

רחמים שר -שלום וערן רביב
28/03/2017 - 17:30 - 18:45

בהרצאה זו נציג ונבאר חלקים מכתב יד המצוי בגניזה הקהירית.  כתב היד נמצא באוסף בודילאנה באוקספורד וסימנו
MS. Heb. f. 54.

כתב יד זה מכיל שבעה דפים המכילים את תורת הלוח העברי על כל כלליה וסימניה בחידות, ברמזים ובחרוזים. החומר  מנוקד וברובו השתמר בשלמות ובמצב טוב.

המסמך נכתב ככל הנראה בראשית המאה ה- 15 ע"י יוסף בן שם-טוב בן ישועה חזק אשר שמו חתום בראשי החרוזים.

מחבר זה חיבר את הספר 'שארית יוסף' הנדפס כמאה שנה מאוחר יותר.

מסתבר שהמחבר משתמש  בין השאר גם בשיטות ובמונחים של מעברים שקדמו לו וכפי הנראה הוא  הסתייע בחיבוריהם הקודמים של רס"ג, אב"ע (בחרוזיו בספר העיבור שלו), ברמב"ם (הלכות קדה"ח)  ובחיבורים נוספים.

למצגת ההרצאה

להרצאה המצולמת

ד"ר שי ואלטר, מכללה ירושלים ומכללת אחוה.
31/01/2017 - 17:15 - 18:30

בלוח העברי הנוכחי מצויים כללים קבועים לסידור לוח השנה.

כללים אלו יוצרים סדר קבוע של חלק גדול מחודשי השנה, והופכים את סידור לוח השנה למלאכה קלה יחסית.

להקלת חישוב הלוח נוצרו מספר סימנים מנמוניים המופיעים בספרי המעברים.

חלק מסימנים אלו הם סימנים לקביעת המועדים, ואחד המפורסמים שבהם הוא הסימן א"ת ב"ש ...

בהרצאה נדון בתולדותיו של סימן זה, במופעיו השונים ובמשמעויות שניתנו לסימן זה בשנים האחרונות.

ברקע נזכיר גם סימנים נוספים לקביעת המועדים, ונדון אף בהם.

להרצאה המצולמת

למצגת ההרצאה

דוד גילאי
13/12/2016 - 17:15 - 07/02/2017 - 18:30
  • "עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו" – המדרש במסכת ראש השנה ותיסכולו של ר' חייא.
  • הפרש הזמן בין מולד למולד אינו קבוע והוא משתנה בתחום של עד ±7 שעות מהממוצע של 29.53 ימים. שעת המולד "מטיילת" על פני כל שעות היממה באופן בלתי סדיר ויכולה לחול בכל שעה שהיא (דוגמא מלוח טיקוצ'ינסקי). לר' חייא לא היו כלים לחיזוי מדויק של מולד הלבנה.
  • מבחינה אסטרונומית קשה עד בלתי אפשרי למצוא מחזוריות מושלמת במופעי המולדות.
  • מאז ביטול הסנהדרין נקבע לוח המועדים בדרך חישובית אך הזמן המדויק של תחולת המולד כבר אינו משמעי לחישובים אלה.
  • מאידך יש חשיבות לידיעה מדויקת של זמני הזריחה והשקיעה בכל יום ולצורך כך יש להכיר את מושג "משוואת הזמן".
  • מטרת ההרצאה היא להבהיר את המקור לאי סדירות המולדות ואת נושא משוואת הזמן מההיבט האסטרונומי. במסגרת זו נדון בנושאים הבאים:
    • מישור המילקֶה (המישור האקליפטי) והטיית ציר הסיבוב של כדור הארץ יחסית למישור זה
    • ימי השיוויון וימי ההיפוך
    • מישור תנועת הירח סביב כדור הארץ ומיצובו יחסית למישור האקליפטי
    • הגדרת המולד מבחינת גרמי השמים
    • מאפייני מסלולי הכוכבים על פי חוקי קפלר. אקסצנטריות מסלול.
    • חוק הגרביטציה ומיקום כדור הארץ במישור האקליפטי. הגדרת הפריגיאה והאפוגיאה
    • הגורמים לחוסר הסדירות של זמני תחולת המולד הם אקסצנטריות מסלולי הארץ והירח שגורמים לשינויים במהירותם במהלך הקפת הכוכב שהם סובבים 
    • הגורמים לשינויים באורך היממה הם אקסצנטריות מסלול כדור הארץ והטיית ציר הסיבוב שלו יחסית למילקה. שני גורמים אלה יוצרים את "משוואת הזמן".
  • סיכום: למרות, ואולי עקב, אי הסדירות של מופעי המולד הרכיבו חכמים לוח ארוך טווח עם כללים ברורים לקביעת ראשי החודשים. לוח זה מקיים את כל דרישות ההלכה ביחס לתחולת הפסח באביב והימים בהם יחולו החגים, אך הוא סוטה מדי פעם מימי המולד האמיתיים. מאידך משוואת הזמן מאפשרת לחזות בדיקנות את זמני הזריחה והשקיעה בכל יום על אף השינויים היומיים באורך היממה, ולשמור על זמני התפילות, הנחת תפילין, וכניסת ליציאת שבתות וחגים.

 

ההרצאה המצולמת 

מצגת ההרצאה

פרופ' נחום דרשוביץ, אוניברסיטת תל אביב
22/11/2016 - 17:15 - 18:00

בהרצאה נסקור כמה מקורות קדומים ללוחות בבליים

מצגת ההרצאה

ההרצאה המצולמת

מהנדס יעקב לוינגר
21/06/2016 - 17:15 - 18:30

 

מושגי יסוד אסטרונומיים הקשורים בהגדרת הזמן השמשי לסוגיו,

מערכות קואורדינטות למיקום גרמי השמים על ספֵרת השמים:

* קואורדינטות המִלקה    *קואורדינטות משווניות

קואורדינטות האופק:

שתי השמשות הנעות על ספֵרת השמים ומהירות תנועותיהן,

הגדרת 'הזמן האמתי' ו'הזמן הממוצע'

הגדרת 'משוואת (= השוואת) הזמן'

הכינוי 'משוואת אורך היממה' של הקדמונים, במקום המונח 'משוואת הזמן',

גרף 'משוואת הזמן' המודרנית וזו של הקדמונים, וערכיהן הקיצוניים,

לאילו מטרות חישוביות משמשת אותנו 'משוואת הזמן' 

שתי מהפכות גדולות במניית הזמן, באמצעות 'משוואת הזמן':

התפשטות השימוש בשעונים מכניים החל מהמאה ה-14,

המצאת סולם 'הזמן הממוצע המודרני', בסוף המאה ה-17

שני סוגי סולם 'זמן ממוצע' של הקדמונים:

סולם זמן ממוצע מהסוג שבאלמגסט (Almagest) של תלמי, ובחיבורו של אל בתאני,

סולם זמן ממוצע של מהסוג שב'לוחות על יד' (Handy Tables) של תלמי,

סולם הזמן הממוצע של הלוח העברי – הדעות העיקריות בנידון,

סולם הזמן של רמב''ם לחישוב ערכי ה'עיקר' שלו, בהלכות קידוש החודש,

מקורות

מצגת ההרצאה

להרצאה המצולמת

הרב יואל שילה
24/05/2016 - 17:15 - 18:30

תחילת זמן ק"ש משיכיר את חברו - שהוא זמן הקימה
תחילת זמן תפילת שחרית לכתחילה לא התפרש בגמרא, ונחלקו בזה הראשונים והפוסקים
תפילה כוותיקין לרוב הראשונים היא מעלה בעלמא, שזהו עת רצון, והיא מתקיימת כשמתחילים את התפילה בהנץ החמה.
הנץ החזל"י בודאי איננו האסטרונומי, כלומר כשאמצע החמה עולה מעל האופק, תוך חישוב הרפרקציה, אלא הוא כשתחילת גוף החמה מציץ מעל האופק לעינינו.
לעומד בראש ההר - הזריחה מקדימה, ונחלקו האם יחשיב את הרגע שרואה אותה כזריחה, או שמתחשבים בעומדים במישור שמתחתיו.
לעומד בבקעה, וכן לעומד במישור כשאופק מזרח שלו מוסתר - ראיית החמה מתאחרת, ונחלקו האם ימתין עד שיראה את החמה בפועל, או שיתפלל כשהחמה היתה נראית אלמלא ההסתרה.
יש שהוכיחו מסוגיית הנברשת ומהתוספתא של חמה מטפטפת - שיש להמתין.
ולענ"ד - אין שום ספק שהזמן הקובע הוא המישורי.

להרצאה המצולמת

למצגת ההרצאה

פרופ' אריאל כהן, האוניברסיטה העברית
03/05/2016 - 17:15 - 18:30

הלוח ההינדי מכיל מחזורים בני 432000 ואף  4320000 שנים סידריות שבתחילת כל אחד מהם מתחדש העולם על-פי תפיסתם. כך, למשל, השנה 3102 לפני ספירת הנוצרים היא השנה של תחילת המחזור הנוכחי – "הקאלי יוגה", ובשנה זו עפ"י האמונה הרווחת שם קרישנה נעלם במרכבה לשמים לאחר שירד המבול.  אולם העובדה המדעית עליה התבססו ההינדים כדי לחשב את תחילת המחזורים הארוכים בהתאם ליידע המדעי שלהם הייתה שבתחילת המחזור חזרו כל כוכבי הלכת ובכללם השמש והירח לאותן הקואורדינטות השמימיות. אנו נראה כי הטבלה המופיעה אצל אל-חוואריזמי המתייחסת לנתונים האסטרונומיים של אותם כוכבי לכת בשנת הבריאה של הלוח העברי מסודרים אף הם בסדר מופתי. 
כמו-כן נראה כי מיקום השמש והירח עפ"י הטבלה האסטרונומית של אל-חוואריזמי חוזר על עצמו במדוייק במחזורים קטנים יותר אך כאלה המתאימים לאירועים המרכזיים של התחדשות בתולדות עם ישראל עפ"י התנ"ך.

מצגת ההרצאה

להרצאה המצולמת
 

ד"ר ערן רביב
29/03/2016 - 17:15 - 18:30

 אחד ההישגים המתמטיים המרשימים ביותר, ככלי עזר ללוח העברי, הוא לוח ס"א ראשים, לוח אשר חובר ע"י יצחק בן אברהם בסוף המאה ה- 12. 
בהרצאה המוצעת נציג:
1.      2 שיטות (דומות אך לא זהות) לבניית הלוח.
2.      נסביר כיצד לאחר "תיקוני גבולות", הנובעים מפונקציית מולד תשרי של ראש מחזור, הלוח מגלם בתוכו את מחזוריות המולדות בלוח העברי (689472 שנים).
3.      נדגים כיצד ניתן לחשב מתוך לוח זה "שכיחות" של תתי סדרות של רצפים של סימני שנים.
4.      נציג את נוסחת יפה, נוכיח אותה ונראה (לראשונה!) דרך לחשב מתוך לוח ס"א ראשים את החסם העליון לנכונות הנוסחה, ולבסוף נציג גרסה מתוקנת לנוסחה זו, הנובעת ממסקנת החישוב. 

קבצים מצורפים:

ההרצאה המצולמת

מצגת ההרצאה

לוח סא תמסיר 1

לוח סא תמסיר 2

תמסיר להרצאה

 

ר' שמואל מגדי הלוי
01/03/2016 - 17:15 - 18:30

קידוש החודש הינה מצווה שעליה תלויות הרבה מצוות אחרות.

מהם היסודות לקיום המצוות לפי ההלכה היהודית הקראית?
מה מיחד את הלוח העברי לפי התפיסה היהודית הקראית?
מהם המקורות המקראיים לידיעת המצב לקידוש החודש?
הסבר אסטרונומי כללי להבנת מסלולו צורתו של הירח ומחזוריותו.
מהו המצב האסטרונוי לקידוש החודש?
הקריטריונים האסטרונומיים לקידוש החודש.
הצגת ריכוזי ניתונים אסטרונומיים לקביעת לוח.
הצגת דוגמאות.

להרצאה המצולמת

 

 

 

ד"ר ערן רביב
10/11/2015 - 17:15 - 18:30

בהרצאה המוצעת נציג כמה מסמכים מהגניזה המכילים טבלאות של שנים.

עד כה טבלאות אלו לא נותחו ונחקרו על ידי חוקרי הלוח העברי, משום שנראו כזניחות ואולי משום שלא הבינו את פשרן והם היו כספר החתום.
בהרצאה נציג את הרקע הנדרש לנדון ונסביר את אופן פענוח סימני השנה המופיעים בטבלאות אלו.
המסקנה  שלכאורה עולה מאחד המסמכים מרעישה ומפתיעה כאחד– אנו מוצאים, לכאורה, עדות על קיום מסורת של סימן השנה כשיטת בן מאיר, וזאת כ-  184 שנים לפני פרוץ המחלוקת המפורסמת בין רס"ג לבין בן מאיר בר פלוגתו.
בהרצאה נפריך מסקנה זו ונסביר כיצד הגיעו לסימני השנה המופיעים בטבלאות אלו.
 

להרצאה המצולמת 

למצגת ההרצאה