המחלוקת המכונה ״בין סעדיה לבן מאיר״: שאלות ועניינים.
בהמשך להרצאתי של כ"ה בניסן תשע"ח על המחלוקת הידועה של שנת רל״ג לשטרות (המכונה ״בין סעדיה לבן מאיר״), אציג כאן שתי נקודות העולות ממחקרי החדש בנושא זה.
1. ידוע שלדעת בן מאיר גבולו של מולד זקן היה מאוחר מחצות היום, ובגלל זה קבע את מועדיו בתאריכים שונים מאלה שבבבל. רבו הניסיונות להסביר את מקור שיטתו (ויש להעדיף את הסברו של צ״ה יפה, כפי שטען לאחרונה הרב רחמים שר-שלום). ברם, כל ההסברים סמכו על הנחת יסוד שבן מאיר הוסיף 642 חלקים על גבול חצות היום, ואילו ברור למדי שבאמת לא הוסיף אלה 641 חלקים, כמבואר במפורש בכל המקורות. עובדא זו גורמת, בין היתר, למבנה של ארבעת השערים שונה לחלוטין מן המבנה המקובל במקורות מאוחרות יותר. סיבת מחלקתו של בן מאיר צריכה אפוא שיקול מחודש.
2. מספר מקורות, וביניהם מקורות חדשים שנתגלו לאחרונה, מגלות שלא רק קראים אלא גם יהודים רבניים של תקופת המחלוקת עדיין הסתמכו במידה מסוימת על ראיית חרמש הירח בקביעת ראשי החודשים והמועדות. נעבור על המקורות ונשקול את משמעותם.
למצגת ההרצאה
תאריך עדכון אחרון : 29/10/2018
