הקשר המיסטי האסטרונומי בין שנת המבול לבין שנת חורבן בית המקדש הראשון.

Seminar

Speaker

פרופ' אמ' אריאל כהן, האוניברסיטה העברית

Date

21/12/2021 - 18:30 - 17:45Add to Calendar 2021-12-21 17:45:00 2021-12-21 18:30:00 הקשר המיסטי האסטרונומי בין שנת המבול לבין שנת חורבן בית המקדש הראשון. בפרק ט' של קידוש החודש במשנה תורה של הרמב"ם מודגש כי מקובל היה ע"י חז"ל שבשנת בריאת העולם חל המולד של חודש ניסן ביום רביעי בשבוע יום בו החלה תקופת ניסן: השמש, הירח ותחילת מזל טלה היו בקו אחד. אנו נראה, עפ"י מקור עתיק יומין, כי מצב זה התקיים גם בשנת יציאת מצריים ובשנת בניין בית המקדש. אנו מסיקים מכך שציון הדרך האסטרונומי של אירועים מרכזיים חיוביים בתולדות עם ישראל המתוארים בתנ"ך הוא מצב בו השמש והירח נמצאים בתוך מעלת האורך השמימית הראשונה של גלגל הזודיאק (תחילת האביב). לאור מסקנה זו בחנו את המצב האסטרונומי של השמש והירח יחסית לאקווינוקס האביבי, באירועים המרכזיים של חורבן המתוארים בתנ"ך, ומצאנו דמיון אסטרונומי מפתיע בין יום חורבן בית ראשון בעשרה בחודש אב לבין יום תחילת המבול השבעה עשר בחודש מרחשוון (עפ"י רבי אליעזר): בשני מאורעות אלה: השמש והירח היו מרוחקים במדויק בערכי מעלת האורך זה מזה וכל אחד מהם ביחס לאקווינוקס האביבי, כלומר, הרווחים בין האקווינוקס האביבי, האורך השמימי של השמש והאורך השמימי של הירח היו של 120 מעלות. דהיינו, בחורבן הבית הייתה השמש במעלת האורך של 120 מעלות והירח ב 240 מעלות, במדויק (!), ואילו בתחילת המבול היה הירח במעלה ה 120 והשמש במעלה ה 240. החישובים יפורטו במהלך ההרצאה. להרצאה המצולמת למצגת ההרצאה Department Room 201/216 אוניברסיטת בר-אילן - המחלקה למתמטיקה mathoffice@math.biu.ac.il Asia/Jerusalem public

Place

Department Room 201/216

Abstract

בפרק ט' של קידוש החודש במשנה תורה של הרמב"ם מודגש כי מקובל היה ע"י חז"ל שבשנת בריאת העולם חל המולד של חודש ניסן ביום רביעי בשבוע יום בו החלה תקופת ניסן: השמש, הירח ותחילת מזל טלה היו בקו אחד. אנו נראה, עפ"י מקור עתיק יומין, כי מצב זה התקיים גם בשנת יציאת מצריים ובשנת בניין בית המקדש. אנו מסיקים מכך שציון הדרך האסטרונומי של אירועים מרכזיים חיוביים בתולדות עם ישראל המתוארים בתנ"ך הוא מצב בו השמש והירח נמצאים בתוך מעלת האורך השמימית הראשונה של גלגל הזודיאק (תחילת האביב). לאור מסקנה זו בחנו את המצב האסטרונומי של השמש והירח יחסית לאקווינוקס האביבי, באירועים המרכזיים של חורבן המתוארים בתנ"ך, ומצאנו דמיון אסטרונומי מפתיע בין יום חורבן בית ראשון בעשרה בחודש אב לבין יום תחילת המבול השבעה עשר בחודש מרחשוון (עפ"י רבי אליעזר): בשני מאורעות אלה: השמש והירח היו מרוחקים במדויק בערכי מעלת האורך זה מזה וכל אחד מהם ביחס לאקווינוקס האביבי, כלומר, הרווחים בין האקווינוקס האביבי, האורך השמימי של השמש והאורך השמימי של הירח היו של 120 מעלות. דהיינו, בחורבן הבית הייתה השמש במעלת האורך של 120 מעלות והירח ב 240 מעלות, במדויק (!), ואילו בתחילת המבול היה הירח במעלה ה 120 והשמש במעלה ה 240. החישובים יפורטו במהלך ההרצאה.

להרצאה המצולמת

למצגת ההרצאה

תאריך עדכון אחרון : 11/01/2022